הילד שבי
דנה אלון

דנה אלון

ליווי ואימון אישי ואימון למיתוג

מי באמת מקבל את ההחלטות עבורי? כשהילד שבי מנהל את העניינים

באחד האשפוזים של סבתי היקרה ז”ל , באתי לבקר אותה בבית החולים. האחות פנתה אלי ואמרה שהרופא רוצה לדבר איתי על המצב של סבתי, ואני שומעת עצמי עונה אוטומטית: “”רגע, אבל אבא שלי לא כאן…””. ומיד מקשיבה לעצמי כבת 40 ושואלת את עצמי, בת כמה היתה דנה שענתה?

חישבו על זה, עד כמה הילד שבנו לעיתים מנהל את הענייניים. עונה מתוך שלב התפתחות שכבר מזמן עברנו אך הוא לא כל כך מעודכן ועדיין עושה תפקידו נאמנה ו”שומר על הגחלת”

הוא נמצא בשיא תפקידו כשאנחנו לפני התמודדות, קפיצת מדרגה, התפתחות.
הוא בא בטוב. ההצדקה שלו היא להגן עלינו שלא נסתכן , שלא נאבד בטחון, שלא נשתנה, שנשאר פחות או יותר כמו שהיינו. שנשאר במקום הזה בו אנחנו שולטים, מכירים הכי טוב.

מכירים את זה שאתם ברגע של נחישות מחליטים ללכת על צעד חדשני כמו:

  • לקבל עבודה שמסמנת לכם את השלב הבא עבורכם?
  • להתקשר לקבוע פגישה אצל לקוח פוטנציאלי?
  • להעביר הרצאה בפני קהל?
  • להביע דעה מנוגדת לאחרים?
  • לבקש העלאת שכר, חופשה… ?

ואז, בשנייה שעולה ההחלטה שנבעה ממקום הכי אוטנטי ונחוש הוא נכנס לתמונה.
לעיתים הילד מגוון ומופיע עם תוספת של תחושה פיסית אמיתית. חלק מרגישים את זה בגרון, חלק בבטן חלק בראש או בחזה. ואם זה פיסי אז אולי זה באמת נכון וקיים?

המשפטים השכיחים יושבים לכל אחד על המקומות האישיים שלו:

היי, תמצא תירוץ לא לקחת את העבודה הזו, זה יגמור לך את תחושת החופש
תישארי קטנה, הכי בטוח, כשגדלים, מסתכנים, למה לך?”
אל תעיזי לבקש, מה את צריכה לשמוע לא? זה לא דחוף

בדיוק כשאתם מזהים את המקום הזה, מזמינה אתכם לעצור ולשאול?

  • באיזה שנה אני כשאני מקשיב למשפט הזה ומאמין לו?
    • למי אתן לקבל את ההחלטה לילד שבי או למי שצמחתי להיות?
    • במקום לשמוע את הילד אומר: “”סכנה! סכנה! לא להתקרב. אני לא טוב מספיק להיכנס לאזור הזה””. שנו את זה ל- “”ברוכים הבאים, אזור מצמיח לפניך, קח אויר תצא גדול””.
    • שנו את הפרשנות של אותה תחושה פיסית נלווית, מפחד משתק לריגוש או אתגר, אקשן או אטרף מה שעושה לכם את זה.

    ככל שניקח לעצמנו האתגרים גדולים יותר, הילד יופיע וינסה להניע מאיתנו להסתכן בווליום אסרטיבי יותר.
    יש המון חן וחיובי בילד שבנו, אין סיבה להעלים אותו, יש לו תרומה ממשית למקורות העוצמה שלנו, לדרייב שלנו, תקשיבו לו בחמלה, תבחרו מה לקחת ממנו ומתי להודות לו על העיצה ולוותר עליה כי כבר אינה משרתת אתכם.

ההבנה החשובה היא שאם לא נצמח ממנו , הוא ימשיך לנהל אותנו ולהשאיר אותנו קטנים ובטוחים ולרוב לא כל כך מסופקים.

אז מי אנחנו בוחרים לקבל את ההחלטות שלנו?



 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
Call Now Button דילוג לתוכן